עלייה לארץ ישראל

הקבוצה הגיעה באוניה לארץ. שם שמו אותם בקיבוץ בכינרת. חצי יום עבדו, וחצי יום למדו. היה שמח בקיבוץ. כשהיתחילה מלחמת העצמאות, הם היו בקיבוץ, בם היו בקיבוץ, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל. הסורים התחילו להפגיז בקיבוץ, מכיוון שכינרת זה בצפון. לישראל לא היה צבא מאורגן. במהלך המלחמה סבא עזב את הקיבוץ והתגייס לצבא, ונשלך להילחם בירושלים. בשנת 49 השתחרר מהצבא. בשנת 48 אמו הגיעה לארץ. סבי נסע לפרדסחנה ושם פגש את אמא שלו, בא לבקר אותה. אמא שלו התחתנה עם ראובן, ומצאה דירה בתל אביב ועברו מפרדס חנה לצריף בתל אביב. שם גר סבי עם אמא וראובן. סבי שם הוציא רשיון נהגות, בגיל 18. סבי עבד כנהג משאית עבור הצבא. סבא הכיר את סבתא בביקור שלה בכינרת. זה היה בשנת 49, סבי וסבתי היו חברים, שניהם היו אזרחי תל אביב. הם היו הולכים לקולנוע פעם בשבועע, והיו מבלים ליד הים. הם הסתובבו עם חברים, שחלקם עדיין חברים שלהם. סבי זוכר שהם הלכו כל יום שישי לבית קפה בדיזינגוף. בשנת 52 הם התחתנו, סבי היה בגיל 22 וסבתי גם בגיל 22. זה היה בתקופת צנה, שלא היה הרבה אוכל ולכן היה הקצבה כדי שהעשירים לא יקנו את כל האוכל. הבנות דודות של סבתא יונה הכינו את כל האוכל לחתונה. הם גרו יחד עם ההורים של סבתא, שנתים ולאחר מכן גרו שנה בבית של אמא של סבי. עשרה חודשים אחרי החתונה נולד בנם הראשון, מיכה, אחי הבכור של אבי. שלוש שנים אחרי החתונה הם עברו לגור בדירה ברמת-גןץ שמה סבא גר עד גיל 28